כן, אפשר לאכול את קליפת הקיווי, ולכן אין חובה להסיר אותה לפני האכילה. לקיווי ירוק יש בדרך כלל קליפה שעירה ובולטת יותר, בעוד שלקיווי צהוב יש לרוב קליפה חלקה יותר, שרבים מוצאים שקל יותר לאכול בשלמותו. שטפו את הפרי תחת מים זורמים לפני האכילה או החיתוך, גם אם אתם מתכננים לקלף אותו.
האם אפשר לאכול קליפת קיווי?
כשמדובר בקיווי רגיל ובמצב תקין, הקילוף הוא עניין של העדפה ולא דרישה בטיחותית. גם לקיווי ירוק וגם לקיווי צהוב יש קליפה אכילה, אם כי המרקם, העובי והטעם עשויים להשתנות לפי הזן ולפי הפרי המסוים.
הקליפה של קיווי ירוק היא בדרך כלל שעירה ומעט מחוספסת. יש אנשים שמרגישים בקליפה טעם חמצמץ ואדמתי, בעוד שאחרים פשוט לא אוהבים את התחושה בפה. הקליפה של קיווי צהוב דקה וחלקה יותר בדרך כלל, אך היא אינה זהה בכל פרי.
אם השערות מפריעות לכם, שפשוף עדין ושטיפה של הפרי עשויים להסיר חלק מהשערות הרופפות שעל פני השטח. עם זאת, הם לא יהפכו את קליפת הקיווי הירוק לחלקה לחלוטין. אפשר גם לפרוס את הקיווי עם הקליפה, לחצות אותו ולהוציא את התוכן בכפית, או לקלף אותו בעזרת סכין או קולפן ירקות.
קיווי ירוק לעומת קיווי צהוב: איזו קליפה קלה יותר לאכילה?
המילה "קלה" מתייחסת בעיקר לשיקול חושי, ולא להבדל בטיחותי. קיווי ירוק הוא בדרך כלל הבחירה המאתגרת יותר עבור מי שלא אוהבים קליפות שעירות של פירות. קיווי צהוב הוא לרוב נקודת פתיחה נוחה יותר לאכילת קיווי בשלמותו, משום שהקליפה שלו חלקה ופחות מורגשת בדרך כלל.
| סוג הקיווי | מרקם אופייני של הקליפה | חוויית טעם אופיינית | אופן ההכנה המומלץ להתחלה |
|---|---|---|---|
| קיווי ירוק | שעירה ומעט מחוספסת | חמצמצה או מעט אדמתית; השערות עשויות להיות מורגשות | לשפשף ולשטוף, ואז לפרוס או לחצות ולהוציא את התוכן בכפית |
| קיווי צהוב | בדרך כלל חלקה יותר ופחות שעירה | עבור רבים, מרקם קליפה עדין יותר | לנסות לאכול בשלמותו או לפרוס עם הקליפה |
לחוויה ראשונה של אכילה עם הקליפה, נסו קיווי צהוב שנשטף היטב. אם יש לכם קיווי ירוק, חיתוך לפרוסות דקות יכול להפוך את הקליפה לפחות דומיננטית בכל ביס, בהשוואה לאכילת הפרי בשלמותו בבת אחת.
איך לשטוף את קליפת הקיווי בבטחה
שטפו את הקיווי לפני האכילה, החיתוך, הוצאת התוכן בכפית או הקילוף. החלק החיצוני של הפרי עלול להעביר לכלוך או מיקרואורגניזמים שעל פני השטח לידיים, לסכין או לתוכן האכיל במהלך ההכנה. שטיפה מפחיתה זיהום על פני השטח, אך אינה מעקרת את הפרי.
- שטיפה: החזיקו את הקיווי תחת מים זורמים, קרירים ונקיים.
- שפשוף עדין: שפשפו את כל פני השטח באצבעות נקיות, כולל סביב אזור הגבעול והקצה התחתון. פעולה זו עשויה לשחרר חלק מהשערות בקיווי ירוק.
- ייבוש ובדיקה: טפחו על הפרי לייבוש בעזרת מגבת נקייה או מגבת נייר. חתכו אזורים קטנים עם חבלות או נזק לפני האכילה.
אל תשתמשו בסבון, חומר ניקוי, אקונומיקה או במוצר לניקוי פירות וירקות שלא נבדק. ה־FDA ממליץ לשטוף פירות וירקות תחת מים זורמים במקום להשתמש בחומרים אלה. ההנחיות שלו תומכות גם בשטיפת פירות וירקות לפני חיתוך או קילוף.
אל תאכלו קיווי רקוב, דולף, מעופש או בעל סימני קלקול ברורים. שטיפה או קילוף אינם הופכים פרי מקולקל לבטוח לאכילה. להנחיות נוספות לטיפול בפירות וירקות, ראו את עצות ה־FDA בנושא בחירה והגשה בטוחה של פירות וירקות.
ארבע דרכים קלות להכנת קיווי
לאכול אותו בשלמותו
לאחר ששוטפים ומייבשים אותו, אפשר לנגוס בקיווי כמו בפרי רך אחר. זו האפשרות המהירה ביותר והיא יוצרת מעט פסולת, אך הפלומה של הקיווי הירוק עשויה להיות מורגשת יותר. קיווי זהוב הוא לרוב בחירה נעימה יותר לאכילה בשלמותו עם הקליפה.
לפרוס עם הקליפה
שוטפים את הקיווי, קוטמים את הקצוות אם רוצים, וחותכים אותו לעיגולים או לפלחים. פרוסות עם הקליפה מתאימות לנשנוש, לצלחות פירות ולסלטים. הקליפה עוזרת לחתיכות להישאר שלמות, אך היא עדיין חלק מהביס.
פרוסות דקות יכולות להיות פתרון ביניים טוב אם רוצים לנסות קיווי עם הקליפה בלי להתחייב לפרי שלם עם הקליפה. אם המרקם עדיין לא נעים, מסירים את הקליפה לאחר הפריסה או עוברים לשיטת הוצאת התוכן בכף.
לחצות ולהוציא בכף
חוצים את הקיווי השטוף ומשתמשים בכף כדי להפריד את התוכן מהקליפה. זו לרוב השיטה הקלה ביותר לקיווי בשל ורך, והיא מספקת מנה חלקה, במרקם שמרגיש כמו פרי מקולף, עם מעט מאוד עבודת סכין.
זו גם בחירה מעשית כשהפרי רך מדי לקילוף מסודר. אפשר להוציא את התוכן בכף לקערה, מעל דגני בוקר או יוגורט, או לתוך סלט פירות.
לקלף
משתמשים בסכין קטנה או בקולפן ירקות עבור קיווי מוצק עד בשל. קילוף הוא האפשרות הטובה ביותר אם לא אוהבים את הפלומה או רוצים חתיכות חלקות למתכון. קיווי רך מאוד עלול להימעך בקולפן, ולכן עדיף לחצות אותו ולהוציא את התוכן בכף.
| אם רוצים… | כדאי לנסות… |
|---|---|
| הכנה מהירה ככל האפשר | לאכול אותו בשלמותו |
| ביס חלק יותר | להוציא בכף או לקלף |
| פחות עבודת סכין | לחצות ולהוציא בכף |
| פרוסות שנשארות שלמות | לפרוס עם הקליפה |
מה עושים אם הקיווי גורם לעקצוץ בפה?
רתיעה מהקליפה השעירה או מהטעם החמצמץ שונה מגירוי בפה. קיווי עלול לגרום אצל חלק מהאנשים לתחושת צריבה, עקצוץ או גירוי, והתגובה אינה נגרמת בהכרח רק מהקליפה; ייתכן שגם הפרי עצמו מעורב בה.
הפסיקו לאכול קיווי אם התסמינים חוזרים, משמעותיים או מחמירים. פנו בדחיפות לקבלת טיפול רפואי במקרה של נפיחות בשפתיים, בלשון או בגרון, קשיי נשימה, תחושת עילפון או סימנים אחרים לתגובה אלרגית חמורה.
הכלל המעשי פשוט: בחרו בקיווי עם הקליפה כשהנוחות והמרקם מתאימים לכם; בחרו בקיווי זהוב, בהוצאה בכף או בקילוף כשאתם רוצים ביס חלק יותר. תמיד שטפו את הפרי תחילה, השליכו פרי מקולקל, והפסיקו לאכול קיווי ופנו לקבלת עזרה רפואית מתאימה במקרה של תסמינים משמעותיים או חוזרים.
